חבר כמה אתה חסר

אדיר אסלן   20/4/11

עברו כבר הרבה שניםם מאז אותו יום שהודיעו לנו את מה שקרה
כל יום שעובר אני חושב עליך יותר ומיתגעגע אל אותם הימים כשהינו מבליים ביחד צוחקים אוכלים הולכים לכ מיני מקומות ...
ועכשיו נישאר לי רק דבר אחד לומר לך כמה שאני מיתגעגע אליך חבר יקר הייתה לי כמו אח ועכשיו נישארו לי רק זיכרונות מימך !!

תמשיך לנוח על משכבותך בשלום אוהב אותך חבר יקר !!

עידו היקר

גיא פרץ   12/6/10

עידו היית חבר יקר אוהב נדיב חבר אמיתי אוהבים אותך לנצח!

לעידו

חזי אריאל   7/6/10

ווואיייי כמה שאני מיתגעגעע אליךך הייתה 1 החברים הטובים שלי איזה בסה שעברתי בצצפר לא הייתי צריך לעבור ):: חולה עלייך אתה הילד הכי חברמן שהכרתי

דברים לטקס האזכרה אפריל 2010

שרון דסה   19/5/10

עידו, בן אהוב שלי
לא מזמן חלמתי חלום,
ובחלום נפגשנו כולנו איתך, עידו, בדרך כלשהי חזרנו לזמן עבר. שם הינו יחד, אתה שנשארת בגילך בעוד ליאת עומרי והילה בגילם היום, כולכם משחקים, צוחקים ומדברים.
נדהמתי בחלום, שכלל לא מוזר לך עידו שכולם כבר כל כך גדולים.
ואז שמעתי את קולך, שמעתי אותך, עידו!
קולך הכל כך חסר לי, הדהד שוב באוזני. ניגון שחשבתי שאבד לי לעד- אך שמעתי אותו!- שמעתי אותך עידו!
אחזתי במצלמה וחשבתי שאני חייבת לצלם כמה שיותר, כי אפילו בחלום היה לי ברור שבמצב זה לא ניתן להישאר.
אני חייבת כמה שיותר תמונות, כמה שיותר מזכרות, חשבתי, אך לא הצלחתי לצלם, המצלמה לא הגיבה.
סבא אריאל, סביאל, תנסה לצלם, חייבים לצלם, חייבים, חייבים עוד תמונות, עוד מזכרות, וסביאל הצליח!
ואז העירו אותי מהחלום.
עידו, אהובי, קולך שמור עימי, קול שכה חסר לי ביום יום, שאני לא מצליחה לשמוע, גם לא בזיכרון, גיליתי שבכל זאת מלווה אותי.
וכך גם כל הזכרונות והחוויות וגם אותם דברים שלעיתים אני חושבת שאולי אבדו לעד, אבל לא, כי גם הם איתי.
ברור לי מהחלום שלעד אתה מלווה את אחיך ואותנו, וכי גם אתה בדרכך יודע זאת.
לא מזמן הילה אמרה לאלון, חלמתי על עידו, אבא, ספר לי עוד דברים שאני ועידו הינו עושים יחד.
יש לנו ועוד יהיו לנו המון תמונות עם עידו, תמונות חיים, ששמורות איתנו בלב. אבא, הצלחת לצלם!
וגם בתמונות של היום, אתה עידו שם איתנו, גם אם בלתי נראה, לעד תלווה אותנו בכל צעד בחיים, תמיד בלב שמור איתנו.
כשאירית דיסטלמן, מורתך/חברתך, נפטרה , היא דאגה שיהיה כתוב באתר שלך, "מחכה לראות אותך מקרוב, בלי בעיות."
אז עידו, אני ממשיכה גם כאן לראות אותך וגם לשמוע!
בספריה לזכרך בבית הספר בו למדת, תלוי לו שעון, עם תמונות שלך, שהובא כמתנה, שבאופן כה סימבולי מראה את תנועת הזמן, ואיך אתה נע עימנו.
תדע עידו, שהילידים בבית הספר, מאד נהנים מהספריה ואף כותבים לך על כך בספר הביקורים שבספריה.
שנה לא קלה עברנו, היה עלינו לחגוג את בר המצווה שלך בלעדיך, מקווה שקיבלת את מתנת אהבתנו האין סופית אליך!
עידו, ילד אהוב שלי, אני מחבקת אותך, מאמצת אותך לליבי, באהבת עולמים
ושומעת, כן אני שומעת את
קולך בחלום!!!
אמא.

דברים לטקס האזכרה , שנה לפטירת אירית דיסטלמן ז"ל

אלון דסה   16/5/10

תלמידים
מורים
צוות בית הספר
שלום ילדים שמי אלון ואני אבא של עידו דסה ז"ל תלמיד בית הספר בשנים 2001 עד 2007 שלזכרו הוקמה הספריה .
אנו משפחתו של עידו מקווים שאתם משתמשים בה בהנאה .
רובכם לא מכירים את עידו וחלקכם לא למד עם אירית באופן ישיר .
רציתי לספר לכם על הקשר המיוחד שהיה בין עידו לאירית .
בשל מחלתו עידו נעדר מבית הספר לתקופות ארוכות והיה צריך להשלים חומר לימודי רב.
הרבה מורים וחונכים לימדו את עידו אצלינו בבית , אבל עם אירית התפתח קשר מיוחד .
אירית כתבה באתר האינטרנט לזכרו של עידו :" כשהגעתי אליך לראשונה , איפוק וכבוד הדדי שררו בנינו . לאט לאט הכרתי את נפלאות חייך "
אכן הקרבה בין אירית לעידו היתה מיוחדת , היא לא רק לימדה את עידו את החומר הנדרש , היא התקרבה אליו באופן מיוחד .
ידעה מה אהב ללמוד וכיצד ללמד את מה שפחות אהב .
הכירה את המשחקים שלו , את החברים שלו , ממי קיבל כל מתנה שיש לו בחדר , היכן טייל בחו"ל ומה עבר עליו בבית החולים.
הם שיחקו ביחד ודיברו על כל נושא בעולם .
עידו ציפה לה ואהב כשהגיעה וכשהלכה שאל " מה כבר נגמר השיעור ?"
עידו שמע סיפורים על ילדיה של אירית , הכיר ושיחק עם הכלב שלה - דוגי .
אירית כתבה באתר של עידו " כשהייתי בחברתך כאילו לא הפרידו בנינו 40 שנה . צחקנו התווכחנו , התערבנו , דנו ברומו של עולם , יצרנו שיחקנו ולמדנו . יותר למדתי ממך מאשר לימדתי אותך . למדתי ממך מהו כח אמיתי , למדתי ממך להסתכל נכון על העולם, איך להתגבר , איך לחייך , איך אפשר לעבור במהירות מכאב לעניין אחר שיסיט את מחשבתנו משם ".
אני חושב שדברים אלה מתארים יפה את הקשר בין עידו לאירית ומהדברים האלה ניתן גם קצת ללמוד על אופיים.
אירית כתבה " לא הרבה אנשים הכילו את מה שאתה עם גופך הקטן ספגת , אפילו ברגעי הסבל הקשים שלך נהגת ברגישות ובהתחשבות בזולת . הנחמה היחידה אולי על מות אדם קרוב ואהוב היא כי הוא הולך לעולם שכולו טוב ".

עכשיו שניכם שם ביחד.

יהי זכרכם ברוך
אלון אבא של עידו

אתה חסר

ליהי פרנקו   14/5/10

כולם אוהבים את עידו דסה ז"ל

אני רוצה להגיד לכם מישפחת דסה לא היה ילד מיוחד כמו עידו הוא היה ילד שעבר כל כך הרבה קשיים במהלך הדרכים בחייו אני רוצה להגיד לכם אין פינה בבי"הס וביכללל כולם מדברים עשליו ורוצים שהוא יחזור ... לא הכרתי את עידו אבל מרוב הסיפורים אני מרגישה כאילו הייתי איתו לאורך כל המסע הקשה שעבר אני זוכרת את היום שבו חל טקס יום הזיכרון לעידו וכולם פרצו בבכי :חבריו מישפחתו הקרובים אליו וגם אלה שלא היו מכירים אותו ורק ביגלל הסיפורים המרגשים העצובים ואפילו השמחים שקרו אני חושבת שעידו הוא דוגמא לכולם שאוהבים ותומכים .. אני מאחלת לכם בהצלחה בהמשך ממני ליהי פרנקו וכל ילדי צמח השדה..

לא הבנתי א המשמעות מחלת הסרטן

יובל בצלאל   14/5/10

לא ידעתי מה זה סרטן

היום היה טקס לאירית דיסטלמן ז"ל תמר חדד מחנכת כיתה ה\1סיפרה על אירית על כמה שהייתם קרוביםשהיא באה ללמד אותך כשהיית חולה עכשיו גם היא לא איתנו יותר ... כשהייתי קטנה בסביבות של כיתה א הלכנו לשיעור אומנות ראיתי אותך למטה בשכבות איפה שקיום שכבה ה ראיתי אותך מהמדרגות למעלה ואז איזה ילד אמר לי שצבט אותו סרטן בלחיים {היית עם לחיים אדומות אז} עד כיתה ג לא הבנתי איך אפשר למות מצביטת סרטן ואז הבנתי שסרטן זו לא רק חיה אלא גם מחלה כבר יותר מ100 אנשים בארץ נפטרו ממחלת הסרטן ואינני רוצה שזה יקרה הייתי רוצה שכל המתים יחזרו לחיות כמו אצל ערפדים או שהם לא מתיםאו שאפשר להדליק אותם שוב כל האנשים שאני מכירה נפטרו מסרטן ואלו רק 2 אנשים אתה ואירית לא הכרתי אתכם ממש אמנם לא כל כך בכיתי בטקס אבל הלב שלי כן בכה בכה עד שהלב שלי נצבט רציתי לשמוח אבל לא יכלתי אני בדר כלל לא טיפוס שצוחק אבל היום אני במיוחד לא צחקתי

תודה שקראתם מלמעלה יובל בצלאל ה1

לא הכרתי אבל בכל זאת קשה לי....

טל יזדי   14/5/10

היום היה טקס לאירית דיסטלמן ז"ל ונזכרתי בך ...

היום חל טקס לזכרה של אירית דיסטלמן ז"ל ..
היה קשה מאוד, תמר חדד שכרגע היא המחנכת של ה'1 המחזור שלנו הכינה את הטקס ובו סיפרנו דברים שקרו לנו עם אירית בכינו מאוד ובמהלך הטקס סיפרו לנו שאתה ואירית הייתם חברים מאוד מאוד טובים שצחקתם ביחד עזרתם אחד לשנייה כל הזמן ושאירית באה לביתך ולימדה אותך שיעורים פרטיים בזמן שהייתה לך המחלה ולא הגעת.... כשנפתרת הייתי בכיתה ב' עשינו טקס לכבודך ויובל המבולבל היה שם כולם בכו וכואב לכולנו שאיבדנו ילד מקסים כמוך....

דברים לאזכרה 04.2010

אלון דסה   17/4/10

היי ג'ול נסיך שלי
חלפה לה עוד שנה, כבר שלוש שנים שניראות כמו נצח ואתה כל כך חסר.קרו בנתים המון דברים ואתה לא איתנו .
אני יושב בחדר שלך ליד השולחן שלך וכותב בעט שלך.
בדיוק חזרנו אמא ,הילה ואני מהספריה שהקמנו לזכרך .סידרנו שם עוד ארגזים של ספרים שנאספו אצלנו בבית במהלך החודשים האחרונים מעוד אנשים ששמעו עליך ועל הספריה ובתרומתם הצטרפו למעגל המכרים שלך. הספריה פועלת ושוקקת חיים והקמנו בה אגף נוסף לספרי עיון , יש בה פינת אורגמי שילדי כיתה ד' מפעילים במסגרת ההפסקה הפעילה והמקום מטופח ויפה .
כולם מסביב גדלים כל כך מהר :
ליאת -היפיפיה תלמידה מבריקה שמסיימת את הלימודים עוד מעט , כבר למדה לנהוג ומתגייסת בעוד מספר חודשים .
עומרי -מסיים כיתה י"א , עבר את ה1.90 מטר והוא ממש ביריון .רק עכשיו סיים טורניר של מוקדמות אליפות אירופה בכדור מיים וכיכב בעיתונים ובאינטרנט . היה לפני כן בטורניר בפולין שם הגיעו להשגים יפים , ונוסע למונטנגרו בשבוע הבא .אני כול כך גאה בו.
אני בטוח ששהיית מעריץ אותו והולך בעיקבותיו , כך היית מיתלווה אלי לאימונים כשיהיה בצבא.
הילה - כבר ממש גדולה ובוגרת ולא מפסיקה לדבר עליך . היא מקפידה להגיד "שאתה מרשה לה " בכל פעם שהיא משתמשת בדברים שלך .בכל טיול או חוויה שאנו עושים היא מזכירה אותך ומשתפת אותך בזכרון הקולקטיבי של משפחתנו ואומרת שאתה איתנו בלב.
גם כשהיא רואה לפעמים את אמא או אותי עצובים היא אומרת לנו :
אתם עצובים בגלל עידו ? לא נורא הוא איתנו בלב תמיד.
אכן אתה בליבנו כל הזמן. אני חולם עליך בלילות ובהקיץ , מדמיין שאני מחבק אותך לפני שאני נרדם .
כל דבר מזכיר לי אותך : בכל בוקר להאכיל את הדגים בחדר שלך , לשבת במחשב בחדר שלך , לנסוע לים ולהזכר איך נסענו ביחד , ללמד את הילה לשחות ולזכור איך לימדתי אותך .
כשאני מכין אוכל שאהבת לאכול ומה לא.
החברים שלך גדלים ואני רואה אותם בשכונה , בקניון , בבריכה ,
מנסה לחשוב איך אתה היית נראה בן 13.5 .
אתה לא הגעת לגיל 13 ולא זכינו לחגוג אתך בר מיצווה .
אבל ציינו את בר המצווה שלך בצורה מיוחדת וסימלית בטיסה בכדור פורח . זו היתה חוויה לכל החיים עם מפגש משפחתי מרגש עם המון אהבה וגעגוע .
שודרה כתבה מקיפה בערוץ הקהילתי על הספריה ועל שנת בר המצווה שלך ועל כל פעולות ההנצחה שעשינו לזכרך .בתכנית השתתפו בני משפחה , חברים שלך , יובל המבולבל וחיים המדריך שלך מ"זכרון מנחם" .
אני בטוח שלאחר התכנית שוב התרחב מעגל המכרים שלך ועוד ועוד אנשים זוכים להכיר קצת ממך.
גם בספריה הערב ראיתי את ספר הביקורים ואיזה דברים מרגשים כותבים ילדים שלא הכירו אותך אישית אבל אין ספק ששמך נישא למרחקים וכל מי שקצת מכיר אותך ושמע עליך - נפעם .
קשה בלעדיך ילד יקר , כל כך קשה . אני מתנחם שאם לא זכית
להיות "ילד רגיל" כפי שכל כך רצית להיות אז לפחות אתה לא סובל , ובישבילי ובישביל כולנו תישאר תמיד "ילד מיוחד.
באהבה גדולה
אבא

לא נשכח !

ענת   28/2/10

נשארת צעיר לנצח

שרון ,אלון והילדים,

נכון , עברנו ואנחנו לא קרובים גאוגרפית , אבל שתדעו לכם , כי אתם ובעיקר עידו עולה חדשות לבקרים בביתינו.אוריה סיפר לי כי אלון כתב לעידו מכתב לבר המצווה. מסתבר כי אוריה גם מרגיש געגוע....

שמענו שפתחו ספריה על שמו , כמה חשוב ! מאוד שמחתי כי הנושא קרם עור וגידים ויצא לפועל.

אי אפשר לשכוח את הילד המדהים שקוראים לו עידו ! בכל פעם שעולה נושא שקשור להתמודדות גיבורה ואופטימית - עידו כאילו קופץ ואומר - תראו איזה חזק וגיבור אני הייתי !! עידו הוא בהחלט ,בעיניי, סמל לחוזק ואצילות נפש !!!

ובשנה האחרונה, עת חוגגים בני גילו בר מצווה, יצא לי לחשוב עליכם ,אלון ושרון , ליבי היה איתכם בכל פעם מחדש , הכאב בלתי נסבל , צובט וצועק - למה ??!!! ותשובה אין.

להבדיל , אני רואה את הילה המתוקה בתמונות ,כמה היא גדלה ויש דימיון , נכון ??

עידו,שומר על כולנו מלמעלה.

אוהבים

ענת ואוריה

מתגעגע אליך

אדיר לוי אסלן   22/12/09

מתגעגע

עידו אני מיתגעגה אליך ומחכה שתחזור
אוהב אותך